מטירלה (צקיסקרה) הוא מקום נדיר וייחודי ביופי הטבעי שלו. מסיב הסלעים הזה, בשטח של 15.8 אלף הקטאר, הוא פארק לאומי באג'ריה. הוא נמצא בגובה 1761 מטר מעל פני הים, על הר מטירלה, ששמו מגאורגית פירושו "בוכה". ההר קיבל את השם בגלל הגשמים והערפל התכופים בפארק. עם 4,500 מ"מ גשם בשנה, מטירלה נחשב למקום הכי גשום באירופה. כשמתכננים ביקור בפארק, כדאי לקחת מטרייה או מעיל גשם, ליתר ביטחון. למרות הגשם האפשרי, הפינה הקסומה והייחודית הזאת של טבע בתולי בהחלט שווה ביקור.
הנוף של הפארק בנוי כמו מדרגות טרסות שיורדות לים. בכל מפלס צמחים ועצים מיוחדים, אופייניים לאזור האקלים שלו. יש כאן יערות מעורבים נשירים ומחטניים, חורשות אשור, אלונים פונטיים, יערות קולכיים, ערוצים, מפלים, חורשות אשכרוע ויערות ערמונים, נהרות הרים, כרי דשא אלפיניים עם עשבים ופרחים מגוונים, ואוויר הרים צלול שפשוט אי אפשר לעמוד בפניו. בפארק יש גם הרבה מעיינות מרפא, עם מים רגילים ומינרליים, על צלעות ההרים.
איך להגיע לפארק הלאומי מטירלה מבטומי
פארק מטירלה נמצא גבוה, ואין שום דבר אחר בדרך הזאת, ולכן יכול להיות קשה להגיע אם לא מתכוננים מראש. בשביל זה בדיוק הכתבה שלי. חשוב לי לציין שבשנים האחרונות נסלל לפארק כביש אספלט טוב מאוד. כן, הוא "נחש" מפותל, אבל באיכות מצוינת.
מונית מבטומי
מונית לכיוון אחד עולה בערך 40 לארי. הדגש על "כיוון אחד" חשוב, כי אי אפשר להזמין מונית חזרה, לפחות לא דרך אפליקציה: אפליקציות המוניות לא מגיעות למטירלה. יש שתי אפשרויות: או לסכם עם הנהג שיחכה לכם כמה שעות (לא כולם יסכימו), או לסדר חזרה עם נהגי מוניות מקומיים. הם עלולים לבקש כפול או אפילו פי שלושה. אפשר גם לבקש טרמפ מתיירים עם רכב, אם אתם לא הרבה.
מונית מצ'קווי
קודם צריך להגיע לכפר צ'קווי. אפשר לנסוע במיניבוס 40 או באוטובוס 6 עד השלט "Mtirala National Park", הוא נמצא כאן. אפשר גם לקחת מונית מבטומי עד הנקודה הזאת, זה יעלה בערך 15-20 לארי.
יש שם כיכר קטנה (צומת של שתי דרכים), שבה מתאספים בדרך כלל נהגי מוניות שנוסעים למטירלה. הם נוחים כי המחיר כולל נסיעה הלוך, חזור והמתנה של שעתיים במקום. בסך הכול 100 לארי. אבל למרות שהמחירים והתנאים האלה די קבועים, אנחנו ממליצים לסכם את כל התנאים מראש, כדי שלא ינצלו אתכם.
השכרת רכב
בהתחשב בתנאים שלמעלה, אחת האפשרויות הטובות היא לשכור רכב. המחיר לא יהיה הרבה יותר גבוה, והנוחות והשקט יאפשרו לכם ליהנות ממטירלה עד הסוף!
השטח של הפארק מתחיל הרבה לפני האזור התיירותי עצמו. כבר בנסיעה אפשר ליהנות מנוף מהמם של יערות סובטרופיים ירוקי-עד, שבהם תמיד משהו פורח, מפיץ ריח ונושא פרי. הכביש המתפתל עולה גבוה יותר ויותר. למטה נחלי הרים מתנפצים ברעש על הסלעים ומתפצלים לאינספור פלגים. העצירה הראשונה לתמונות טובות היא גשר תלוי.
בכל צעד הגשר מתנדנד מצד לצד, וזה יכול להפחיד קצת בהתחלה. אבל אחרי שמתרגלים, אפשר לשבת על הגשר עם הרגליים משתלשלות מעל הנהר השוצף ולספוג את היופי וההרמוניה של הנוף: פרות רועות בשקט על דשא ירוק-אמרלד מכוסה פרחי בר, ציפורים מצייצות בכל מקום, פרפרים צבעוניים חולפים מדי פעם, ולמעלה השמיים הכחולים הבוהקים שיש רק בהרים.
מהכניסה לפארק ועד מרכז המידע 5 ק"מ נסיעה בכביש צר ומתפתל בין צוקים לתהום. כשמתקרבים לאזור התיירותי של הפארק, אפשר להכיר את מפת המסלולים במרכז המבקרים ולקבל כל מידע על סיורים, מנהגים ומסורות מקומיים. במרכז יש חדרי אירוח, אולם מידע ותערוכה של ממצאים מקומיים.
הכניסה לפארק חינם. הנהלת הפארק הלאומי מציעה למבקרים סיורים שונים: רגליים, ברכיבה על סוסים, תיירותיים, מדעיים וצילום. מדריכים ילוו אתכם כל הדרך. לסיור תיירותי אפשר לשכור ציוד: אוהלים, תרמילים ושקי שינה. יש סיורים של יום אחד או של 2-3 ימים. לינה כאן מתחילה מ-50 לארי (15 דולר) ללילה לאדם.
אם אתם מטיילים לבד, אפשר ללון בבית הארחה ליד הפארק, לישון שם ולאכול טוב. החדרים נעימים ויש בהם כל מה שצריך.
מה לראות בפארק
השבילים בפארק עולים ויורדים דרך יערות, נחלים, סלעים וצוקים, אז עדיף ללבוש בגדי ספורט ונעליים נוחות. חשוב לתכנן מראש מים ונשנושים, או להתרענן בבתי הקפה המקומיים. כאן אפשר ליהנות מפורל נהר טרי, שישליק, חצ'פורי, יין ביתי ועוד. אוכל שמכינים באוויר הפתוח לפי מתכונים מסורתיים הוא בדיוק מה שצריך אחרי הליכה ארוכה בהרים. המחירים בפארק סבירים, והאיכות של היין, הצ'אצ'ה והדבש שמוכרים בכל בית כאן גבוהה בהרבה מאשר בעיר.
המסלול התיירותי בפארק מתחיל בנהר, וזו כבר הרפתקה קטנה בפני עצמה. מעבר כבלים כזה רואים רק בסרטים ישנים. בקרון נכנסים 3-4 אנשים, ואחד מהם צריך לסובב גלגל כדי להעביר את הקרון לגדה השנייה. תיירים תמיד מתלהבים מהנסיעה הזאת.
אחר כך השביל עולה ומגיע לפיצול. השביל התחתון, באורך 700 מטר, מוביל לאגם הררי כחול וקטן, והעליון (1.5 ק"מ) למפל מרהיב בגובה 15 מטר.
בצומת הזה יש משהו לאוהבי ספורט ואקסטרים: אומגה. ההרפתקה הזאת נותנת פרץ של אנרגיה ורגשות טובים. יש ארבעה קווים, כל אחד בגובה כ-10 מטר מעל נחלים, סלעים ויער. זה בטוח לגמרי, בזכות מדריכים מנוסים וציוד בטיחות.
ההליכה לאגם לא דורשת הרבה זמן או מאמץ. ואיזה נוף עוצר נשימה מחכה לכם: אגם הררי כחול בין הרים מכוסים בצמחייה סבוכה, שמשקף את הנוף במים שלו. יש משהו קסום ביופי ובשקט הזה, כאילו הזמן עצר כאן.
המים באגם צלולים מאוד אבל קרים, בערך 15 מעלות בקיץ. מותר לשחות באגם. אין תאי החלפה, אז תיירים מחפשים פינות מוסתרות בין השיחים על החוף. ליד האגם יש סוכה לפיקניק, אבל רק אחת, וכנראה שהיא תהיה תפוסה על ידי מי שמתכנן הפסקה ארוכה לאוכל.
הטיול בפארק מטירלה נותן תחושה של ניתוק מהציוויליזציה, וזה משמח באופן תת-מודע. כאן מרגישים חזק את החיבור לטבע, כאילו אתם חלק ממנו. נדמה שאתם הולכים בג'ונגל סובטרופי: עצים ושיחים מסתבכים זה בזה, קיסוס וגפנים תלויים מעל ומסתירים את השמיים, ומתחת לרגליים שטיח ירוק של שרכים וטחב. חצי מצפים שדמות מאגדה, שומר יער או גמד יער, תצא מאחורי עץ או שיח.
בגלל הלחות הגבוהה הקבועה, שמגיעה כאן ל-80-85%, יש טחב בכל מקום: על עצים, שיחים, סלעים וצוקים. הצבע הירוק מקיף אתכם מכל הצדדים, מרגיע ומרומם את מצב הרוח. מדי פעם סבך הג'ונגל נפתח ומגלה את צלעות ההרים.
המסלול העליון למפל קשה בהרבה, כי השביל מטפס בתלילות להרים, אבל הנוף מלמעלה עוצר נשימה. תעברו כמה תצפיות מהממות על הירוק העשיר של אג'ריה. כשתגיעו למפל, בטוח תרצו לטבול, אבל המים תמיד קרים מאוד. בחום של הקיץ זה כמעט לא מרתיע אף אחד. חובבי צילום ממהרים לתפוס את התמונה המושלמת מאחורי המפל, ובדרך כמובן נרטבים. תמיד שוררת כאן אווירה ידידותית וחיובית. אם אתם עם ילדים קטנים או מבוגרים, עדיף לוותר על המסלול ההררי הזה.
כשמטיילים בפארק, חשוב לעצור ולהקשיב לשירת הציפורים, להתפעל מהנוף ההררי, לשתות ממעיין מינרלי ולנשום את הריח המשכר של עשבים ופרחים מגוונים. קשה מאוד לתאר את כל היופי והייחוד של שמורת הטבע הזאת, שהטבע עצמו יצר, ועדיין שומרת על הטוהר והבתוליות שלה.
בפארק מטירלה יש צומח וחי מגוונים וייחודיים. בצומח יש מינים אנדמיים של גאורגיה, אג'ריה, קולכיס והקווקז. בפארק הרבה אגמים ומפלים. נשמרו כאן צמחים נדירים מקולכיס העתיקה, חלקם על סף הכחדה, והרבה מהם רשומים בספר האדום.
בשמורת מטירלה חיים כמאה מיני בעלי חיים. סנאים, גיריות, ארנבות, שועלים, איילי כרמל, סמורים, חזירי בר, זאבים ודובים חומים חיים בהרמוניה עם דו-חיים, זוחלים וציפורים שונות. זה לא מפתיע, כי הם חיים בסביבה הטבעית שלהם עם מעט מאוד התערבות של בני אדם.
לפארק הלאומי מטירלה יש תפקיד חשוב בשמירה על האיזון של המערכת האקולוגית: הוא מונע סחף קרקע והצפות באזורים שמסביב. בשטח הפארק יש מאגרים טבעיים גדולים של מים מתוקים.
בפארק מטירלה אפשר לבקר בתערוכה-מכירה של מוצרים מקומיים שגדלים באזור הנקי הזה, ולטעום ולקנות דבש הרים אמיתי מפרחי בר מקומיים. אפשר גם לרכוב על סוסים ולקבל כמה שיעורי רכיבה ממדריכים מקצועיים.
במציאות, לא נשארו הרבה מקומות על כדור הארץ שבהם כמעט לא מרגישים את נוכחות האדם. פארק מטירלה הוא אחד מהם. מקום נפלא לטיולים ולחיבור לטבע. המקום היפה הזה ירשים לא רק חובבי טבע, אלא גם את מי שפשוט רוצה להיות לבד עם המחשבות, רחוק מהרעש. כל מי שמבקר בפארק מטירלה יוצא עם רשמים לטווח ארוך, ואת אוויר ההרים הנקי, המלא בריחות של עשבי כר ופרחי בר, לא שוכחים.
כל מי שביקר פעם בפינת הטבע האקזוטית הזאת יוצא עם הזיכרונות הכי טובים ומשמחים.
עוד על בטומי וגאורגיה:
המלונות הטובים בהרים של גאורגיה
מזכרות: מה להביא מגאורגיה במתנה
החצ'פורי האג'רי הכי טוב בבטומי: 5 מקומות
הפארק הדנדרולוגי שקווטילי (48 ק"מ מבטומי)
