יש הרבה גנים בוטניים בעולם. חלקם סתם אוספי צמחים קצת משעממים, ואחרים ייחודיים באמת. הגן הבוטני של בטומי שייך לסוג השני. לא במקרה הוא אחד המקומות המתוירים ביותר באג'ריה. וזה לא רק בזכות אוסף הצמחים הייחודי והעצום שלו.
ההיסטוריה של הגן הבוטני של בטומי
סיפור הקמת הגן קשור קשר הדוק למדען הרוסי אנדריי ניקולאייביץ' קרסנוב. הוא זה שכתב את תוכנית הפיתוח של הגן והשיג לפרויקט תמיכה ממשלתית. קרסנוב חלם כבר הרבה זמן לפתוח גן בוטני. הניסיון הראשון שלו היה בסוצ'י: הוא קנה שם בית והתחיל לעבוד על התחביב שלו. לצערו, הרבה מהצמחים לא הסתגלו לסוצ'י, למרות כל המאמצים.
אחרי שנים רבות הוא הגיע למצוואנה קונצחי (הכף הירוק), שבו עשר שנים קודם נטע כ-100 מינים של צמחים אסייתיים. להפתעתו הוא גילה שהגן הקטן, שנשאר בלי השגחה, לא רק שרד, אלא שכל הצמחים נקלטו ופורחים.
הוא הבין שבחר במקום הלא נכון, ושאת הגן היה צריך להקים ליד בטומי ולא בסוצ'י. עם הרעיון הזה פנה קרסנוב למועצת העיר של בטומי וקיבל אישור. אחר כך נסע לסנט פטרבורג כדי להציג את התוכנית לממשלה. גם שם קיבל תמיכה, והוקצו לגן אדמה וכסף. לצערו, באותה תקופה קרסנוב כבר היה חולה מאוד. ב-1912 הוא פתח את הגן רשמית, ושנתיים אחר כך נפטר. הקבר של אנדריי ניקולאייביץ' נמצא ביצירה הגדולה של חייו, הגן הבוטני של בטומי.
לומר שהקמת הגן היא רק עבודתו של אנדריי קרסנוב פירושו לשכוח את השמות של אלה שבזכותם הונח הבסיס ליצירת הטבע שמדהימה היום תיירים מכל העולם. הרי קרסנוב לא היה הראשון שהעריך את האקלים הנפלא של אג'ריה.
ב-1881 מיכאיל ד'אלפונס, אריסטוקרט שהיום היו קוראים לו מעצב נוף (אז קראו לעיסוק הזה פשוט "גינון דקורטיבי"), נטע גן קטן עם צמחים אקזוטיים מחוץ לבטומי. קצת קודם, ב-1878, הוא קנה אדמה ובנה בית בשטח שהיום שייך לגן. אגב, מקובל לחשוב שהשם "הכף הירוק" נקלט אצל המקומיים דווקא בזכות ד'אלפונס. הוא היה הראשון שנטע על הכף מינים ים-תיכוניים ירוקי-עד, ומכאן השם הירוק.
היום הגן הקטן הזה, יחד עם הבית שלו, הוא חלק מהגן הבוטני: הפארק התחתון. קצת אחר כך, בין 1884 ל-1889, מיכאיל ד'אלפונס היה מעצב הנוף הראשי של העיר והניח את היסודות לשדרה של בטומי, שבה תיירים אוהבים היום לטייל בנחת. צאצאים אסירי תודה הקימו לו אנדרטה בשדרה, לא רחוק מהעיר העתיקה. בני דורו קראו לו "הגאון הטוב של השדרה של בטומי", ובלי ספק הוא תרם תרומה שלא תסולא בפז לירק של בטומי והסביבה, שממנו אנחנו נהנים עד היום.
אפשר לקרוא "אב מייסד" של הגן הבוטני גם לפאבל טטרינוב, גאוגרף ובוטנאי מוכר באותה תקופה. ב-1892 הוא הקים "גן בוטני" קטן. הפארק של טטרינוב הוא היום הפארק העליון, אחד החלקים של הגן הבוטני המודרני. הדאצ'ה של טטרינוב היא היום מרכז מחקר והמשרד הראשי של הגן.
הסיפור של טטרינוב מעניין לא פחות מזה של ד'אלפונס. הרופאים המליצו לטטרינוב חסר המנוחה, שגר בבירה הצפונית של רוסיה, לעבור לקווקז מסיבות בריאותיות. אחרי המעבר הוא עבד על שיקום הגן הבוטני של סוחומי, שנהרס כמעט לגמרי על ידי הטורקים במלחמה שהסתיימה זמן קצר קודם. כמו קרסנוב, גם טטרינוב הבין שהאקלים הסובטרופי של בטומי מתאים למחקר שלו הרבה יותר מזה של סוחומי. בסוף הוא עזב את הפרויקט באבחזיה ועבר לכף הירוק.
עוד אדם שחייבים להזכיר בהיסטוריה של הגן הבוטני הוא יאסון גורדזיאני. גיבור צנוע, שמילא תפקיד חשוב בעיצוב הגן, השדרה, פארק 6 במאי והירק של בטומי כמו שאנחנו מכירים אותם. גאורגי במקור, הוא למד בכמה מבתי הספר הטובים באירופה. הוא עבד בגני ורסאי, וגם בשוודיה ובהולנד. לפני שעזב את גאורגיה הוא הספיק לגדל באג'ריה זן אחד של לימון.
באירופה הוא היה מוכר כמומחה מצוין, והזמינו אותו לעבוד בגנים הבוטניים המלכותיים בלונדון, שנחשבו אז לגן הבוטני הטוב בעולם. אבל כשקרסנוב הזמין אותו לעבוד בבית, גורדזיאני עזב בלי היסוס את אלביון הערפילית והגיע לבטומי. בהשגחה ישירה שלו הוקמו הרבה פינות אקזוטיות בגן. מ-1934 הוא היה מתכנן הנוף הראשי של בטומי.
ההיסטוריה של הפארק והאנשים שהיו מעורבים בהקמתו היא סיפור ארוך. צולמו כאן הרבה סרטים סובייטיים מוכרים. הסופר בולגקוב שהה כאן כמה פעמים. הסופרים אילף ופטרוב כתבו כאן את הרומן "שנים עשר הכיסאות", ויש בו אפילו פרק שנקרא "הכף הירוק". חלק מהצילומים לסרט באותו שם מ-1971 נעשו בגן ובבטומי.
צ'כוב כתב על המקום הזה באחד מהסיפורים הקצרים המוקדמים שלו. אי אפשר לכסות הכול בכתבה אחת. ההיסטוריה של הגן מלאה באירועים ובדמויות מפורסמות.
מפה, מחירים ותיאור
הגן פתוח מ-9:00 עד 22:00.
לפרטים נוספים: 995422270033+.
מחיר הכרטיס ב-2025: 20 לארי. לילדים בגילאי 10 עד 16: 2 לארי. ילדים עד גיל 10 נכנסים בחינם.
בחגים לאומיים מסוימים הכניסה חינם לאזרחי גאורגיה: 1-2 בינואר, 26 במאי ו-1 ביוני. יש גם ימי תערוכה משתנים, ובימים האלה הכניסה חינם לכולם: יום אחד בכל אחד מהחודשים מאי, אפריל, מרץ, נובמבר ודצמבר.
בגן אפשר לשכור מדריך מקומי. השירות עולה 50 לארי לסיור של 40 דקות ברכב חשמלי ו-80 לארי לסיור רגלי של שעה וחצי.
אם אתם רוצים לנסוע לבד ברכב החשמלי, שנוסע בגן באופן קבוע, זה יעלה 10 לארי. הסעה פרטית עולה 100 לארי.
יש מקומות מיוחדים לקמפינג ולפיקניקים.
טיפים:
- הגן משתרע על שטח עצום. זה הגן השני בגודלו בעולם. אי אפשר לראות את כולו ביום אחד. מהמסלול הראשי יוצאים מאות שבילים על צלעות ההר. כדי לראות כמה שיותר, תתכננו לבלות כאן יום שלם.
- תביאו מים ונשנושים. אל תזרקו בקבוקים ריקים: בפארק יש הרבה מעיינות עם מים טעימים וקרים. עם האוכל יש בעיה קטנה: יש רק בית קפה אחד, והוא יקר ולא ממש טוב.
- בקיץ אל תשכחו כובע. למרות שיש הרבה מקומות מוצלים, רוב הזמן תלכו תחת שמש קופחת.
- קחו בגד ים. לטבול בים בערב, אחרי טיול בשטח ההררי, יהיה תענוג אמיתי.
- נעלו נעליים ובגדים נוחים, עדיף ספורטיביים. הגן נמצא בשטח הררי, כך שתעלו ותרדו הרבה. כבישים סלולים ומדרגות יש רק בשבילים הראשיים. בפארק יש אינספור שבילי הרים שבהחלט שווה לחקור.
כשבנו את אוסף הצמחים של הגן, קרסנוב, גורדזיאני ואחרים הצליחו להתאים לבטומי צמחים מכל העולם, והמבנה האנכי של המקום עזר להם מאוד.
באוסף הגן יש יותר מ-5,000 צמחים, חצי מהם עצים ושיחים. מתוך המספר העצום הזה רק 104 הם אנדמיים. זה מראה כמה הצומח של הקווקז היה פעם דל. היום הוא ללא ספק עשיר הרבה יותר, בזכות הגן הבוטני של בטומי. ובזכות העובדה שלציפורים ולעצים אין גבולות של מדינות, ובטח שלא חומות של גן. בין הצמחים האנדמיים בגן יש את האשכרוע הקולכי (העץ שלפי האגדה שימש בסיס לתיבת נח).
במפה שלמטה אפשר לראות איך מסודרים האזורים הנושאיים ונקודות העניין בגן.
בין הדברים שכדאי לראות בגן, כמה אזורים:
הפארק התחתון הוא היצירה של מיכאיל ד'אלפונס, החלק הדרומי ביותר, שאסור לפספס. לאורך שבילי ההליכה מפיצות ריח קמליות יפניות ומגנוליות. ביום חם אפשר לנוח בצל עצים פורחים. כאן אפשר לראות את הדאצ'ה של המייסד, שבה המארח קיבל חברים רמי מעלה. מיוחד בה שעדיין יש עצים שהובאו מצרפת ונשתלו בידי ד'אלפונס.
הפארק העליון – יש בו כמה תצפיות עם נוף מהמם על החוף.
מטע הבמבוק הוא מקום נפלא, שבו אפשר לדמיין שאתם בווייטנאם או בתאילנד. לא תהיה זו טעות לומר שיש מעט מאוד מקומות בעולם עם סבך כל כך צפוף ומטופח של העשבים הרב-שנתיים הגבוהים האלה. אם אתם חולמים לבקר בדרום-מזרח אסיה ואין לכם אפשרות, או שכבר הייתם שם ורוצים להרגיש שוב את הרוח של המקומות האלה, חורשת הבמבוק היא המקום הכי טוב בשביל זה.
פרחים… בגן הבוטני מפיצים ריח פרחים מכל העולם. הפרחים עוטפים את ספסלי המנוחה, את הסוכות מעל השבילים, גדלים על עצים ושיחים וכמובן בערוגות.
מטעים של תה, הדרים, פיג'ויה וקיווי. אלה הצמחים שבעבר הכניסו לגאורגיה הכנסה כלכלית מסוימת. אגב, הם עדיין מכניסים. ההיסטוריה של התה וההדרים בקווקז מתחילה בדיוק בחלק הזה של אג'ריה. הכף הירוק וצ'קווי הם מקום אידיאלי לגידול שלהם. באזור עדיין יש מטעי תה ומנדרינות פעילים. ובכל הגן גדלות הרבה בננות.
הגן היפני בבטומי לא נופל בכלום מה"עמיתים" שלו מארץ השמש העולה. יש בו עצים ייחודיים שכבר גדלו, בני 150 שנה: בונסאי.
אנדרטה במקום הקבורה של אנדריי קרסנוב, מדען דגול שלא רק הקים את הגן, אלא גם הספיק להזמין "יורש" שימשיך את מה שהתחיל, יאסון גורדזיאני. הפרופסור ביקש להיקבר בדיוק במקום הזה (הפינה המקסיקנית), כי יש ממנו נוף מהמם על הים השחור.
עץ טוליפן שנפל, ומהגזע שלו צמחו "ילדים": שבעה עצי טוליפן.
תעצרו ליד אחת מבריכות דגי הזהב. יש בהן אווירה נעימה ושלווה, ויש כמה כאלה בגן.
הכף הירוק, בטומי
כשמדברים על הכף הירוק, הדבר הראשון שעולה בראש הוא הגן הבוטני. השני הוא החופים. יש כאן כמה. אל תפספסו את ההזדמנות לשחות באחד מהם, אם כבר הגעתם לכאן.
את החוף הכי פופולרי תפגשו לפני שמגיעים לכף. יש שם גשר שממנו צעירים אוהבים לקפוץ למים. תראו סלעים יפים וצמחייה עשירה. כשהייתי ילד, היינו באים לכאן בשביל מולים, ומטגנים אותם ממש על החוף. היום כמעט אי אפשר לאסוף מולים ליד עמודי הגשר, כי רוב המושבות נהרסו בגלל בני אדם.
החוף השני, ה"סודי", מוסתר מאחורי הסלעים. כדי להגיע אליו צריך לשחות כמה עשרות מטרים או לעבור על שביל קטן. פיסת האדמה הקטנה הזאת מוקפת משלושה צדדים בצוקים גבוהים.
החוף השלישי נמצא מאחורי הגן, בצד של קובולטי. הוא הכי פחות צפוף והכי שקט. כדי להגיע אליו צריך לחצות את מסילת הרכבת. תיזהרו: הקטע הזה פעיל, ורכבות עוברות כאן כל הזמן.
בטומי והגן הבוטני על המפה
כדי שיהיה לכם קל להבין באיזה צד של בטומי נמצא הגן, הנה מפת Google של האזור. מבירת אג'ריה עד הכף הירוק 9 ק"מ.
הגן הבוטני של בטומי – איך להגיע
אפשר להגיע במונית. מוניות בגאורגיה זולות, והרבה יכולים להרשות לעצמם נסיעה כזאת. אבל עדיף להזמין דרך אפליקציות ולא לעצור נהגים פרטיים ברחוב. נסיעה ממרכז העיר לגן תעלה לא יותר מ-6 דולר.
האופציה הבאה היא מיניבוסים. לגן נוסעים 2 קווים. המחיר לארי אחד. המרווח 15 דקות.
קו 31 נוסע ברחוב גורגילדזה. התחנה האחרונה היא הכניסה הראשית לגן. המסלול של מיניבוס 31.
קו 40 נוסע ברחוב צ'בצ'בדזה. התחנה האחרונה היא הכניסה השנייה (מהצד של צ'קווי). המסלול של מיניבוס 40.
יש גם אוטובוס 10. המרווח בין האוטובוסים 40 דקות, והוא נוסע ברחובות רוסתאוולי וגוגבאשווילי. המחיר 80 טטרי.
אופציה טובה היא להגיע לכאן בסיור מאורגן. כך ביום אחד תראו לא רק את הגן, אלא גם אתרים אחרים של אג'ריה. עוד יתרון: לא צריך לחשוב איך מגיעים. המדריך ייקח אתכם ויחזיר אתכם ברכב שלו. רק תבחרו מדריך טוב, בקיא ומשכיל. תסתכלו על ביקורות באתרים מקצועיים. מדריכים מהרחוב הם בעצם הסעה יקרה. לא שווה.
האתר הרשמי של הגן הבוטני של בטומי
לגן יש אתר רשמי משלו. בניגוד להרבה אתרים רשמיים אחרים, הוא מאוד אינפורמטיבי ושימושי. יש בו גרסה באנגלית, וגם ברוסית ובגאורגית. הנה הקישור: bbg.ge.
תמונות מהגן הבוטני של בטומי
כדי שתראו בעצמכם כמה יפה הגן הבוטני של קרסנוב, אני מציע לכם להתפעל מהתמונות שצולמו שם בזמנים שונים.
עוד על בטומי וגאורגיה:
המלונות הטובים בהרים של גאורגיה
מזכרות: מה להביא מגאורגיה במתנה
החצ'פורי האג'רי הכי טוב בבטומי: 5 מקומות
הפארק הדנדרולוגי שקווטילי (48 ק"מ מבטומי)
