אופליסציחה היא עיר ייחודית שנחצבה בסלע, 12 ק״מ מגורי ו-98 ק״מ מטביליסי. היא עומדת על הגדה השמאלית של נהר המטקוורי, והיא מהערים הראשונות שנוסדו במזרח גאורגיה. עיר של ממש קמה כאן בסוף המאה ה-2 ובתחילת המאה ה-1 לפני הספירה, ויישובים היו במקום כבר במאות ה-5–4 לפני הספירה, כך שגילה נמדד באלפי שנים.

מה מיוחד באופליסציחה, והאם שווה לנסוע אליה? בהחלט! איפה עוד תראו עיר עתיקה כל כך, שהתקיימה זמן רב כל כך ושימשה בית למאות דורות? היא נמצאת ברשימה המקדימה של אונסק״ו, וכשמגיעים לכאן נכנסים לעולם אחר לגמרי.

אגדה יפה מספרת שאת העיר חצבו בסלע עבדים. הם קיבלו סכיני אבן, ובכל אחד מהם הוסתר לכאורה מטיל זהב, שהובטח להם יחד עם החופש על עבודה חרוצה – כשהסכין תישחק ותחשוף את הזהב. אבל לאגדה כנראה אין בסיס היסטורי: אבן החול שבה נחצבו המערות רכה וגמישה, והיא לא יכולה לשחוק סכיני אבן.
השם ״אופליסציחה״ שימש כבר בימיה הראשונים של העיר. היסטוריונים מימי הביניים כתבו על אופלוס, בנו של מצחטוס, והקשר בין השם לאדם הזה הוא הגרסה המבוססת ביותר מבחינה מדעית. לפי גרסה אחרת, אופליסציחה פירושה ״מבצר האל״ או ״מבצר האדון״, כי ״אופליס״ בגאורגית של היום פירושו גם ״אדון״.

היום פתוחות למבקרים כ-150 מערות; פעם היו כאן כ-700 מערות ומבנים. העיר מרתקת כי החיים בה נמשכו לאורך כמה תקופות היסטוריות ותרבותיות, והצטברו בה אתרים רבים של אדריכלות, תרבות ודת. אנשים חיו כאן מימים קדומים ועד המאה ה-19, וזה מדהים. במשך שלושת אלפים שנה, בעיר הזאת שמוסתרת מהעולם, אנשים נולדו, חיו, סגדו לאלים, עסקו בחיי היומיום, התחתנו, חלו ומתו, והיא הייתה המקלט שלהם, ואולי המקום היחיד שהכירו.

אופליסציחה בקצרה:

איפה: 12 ק״מ מגורי ו-98 ק״מ מטביליסי, על הגדה השמאלית של המטקוורי.
כניסה: 15 לארי, ילדים עד גיל 6 בחינם.
שעות פתיחה: מאפריל עד אוקטובר 10:00–19:00, מנובמבר עד מרץ עד 18:00.
איך מגיעים: מטביליסי במיניבוס לגורי ומשם במונית, או בסיור עם נהג.

אופליסציחה העתיקה: החיים בעיר לפני הספירה

כבר בתקופת הברונזה חיו באזור הזה אנשים. היישוב המקורי נוסד על קטלניסחווי, גבעה ליד הגדה הסלעית של המטקוורי. כאן נמצא פסלון חרס ייחודי של אלת שמש. ממצאים וחפירות מראים שבזמנים הקדומים ההם פרצה כאן שריפה גדולה, ואחריה התחילו לפתח את המערות, ובהדרגה נוצרה העיר שאנחנו מכירים בשם אופליסציחה. אנשים כבר הבינו שהחומר הטבעי והצוקים התלולים יעזרו להם ליצור מקלט מבוצר שהאויב לא יגיע אליו, והשתמשו בחוכמה במתנת הטבע הזאת.

זו הייתה תקופת הממלכות העתיקות מדי ואורארטו. אופליסציחה סחרה איתן ואימצה בהדרגה הרבה מהן בתכנון העירוני ובכלכלה.

עיר המערות אופליסציחה תחת השפעה הלניסטית

אופליסציחה שכנה על נתיב המסחר בין המזרח לאירופה, וגם בזכות זה צמחה מהר בתקופה ההלניסטית והפכה למרכז הרוחני של איבריה, שאליו הגיעו כדי להקריב קורבנות לאלים. במאה ה-4, כשאופליסציחה הפכה מיישוב לעיר של ממש, קמו בה מאות מבנים חדשים. מלבד בתי מגורים היו בה הרבה מבני ציבור: תיאטרון, אולם כס ובית מרקחת. בעיר היו ביוב, בארות, תעלות ניקוז ומאגר מים. להגנה נחצב חפיר ונבנתה חומה במקום שבו הצוק לא היה תלול מספיק. הכניסה הראשית הוגנה בשער, וממנו יצאה דרך קדושה. כניסה נוספת נועדה רק להולכי רגל, ושתי האחרות נפתחו ישר אל צוקים תלולים, כנראה לקישוט בלבד. המנהרה בסלע שיורדת אל הנהר שרדה עד היום: אפשר ללכת בה ולדמיין שאתם תושבים של אופליסציחה העתיקה.

תושבי העיר סגדו לא רק לאלת השמש, אלא גם לאלי האדמה והמים ולאלים פגאניים גאורגיים נוספים.

ברחובות העיר תמצאו עד היום בורות מוזרים בסלע, ממש מתחת לרגליים. החוקרים התלבטו זמן רב מה ייעודם. היו שחשבו שהבורות האלה, בגדלים שונים (קוטר של 1–4 מטרים ועומק של עד 12 מטרים), שימשו כבתי כלא. אבל בדיקה של החומר מקרקעית הבורות הראתה שאלה היו מזבחות לאל העולם התחתון: הורידו לתוכם בעלי חיים כקורבן.

פרטים ועובדות מעניינים על אופליסציחה

אולם המלכה תמר

תמר הוכתרה באופליסציחה וגם נישאה כאן בכנסייה. כנראה ההכתרה התקיימה באולם הזה, ואולי גם משתה החתונה. באולם יש מרני – כלי לאחסון יין – ופתח בתקרה לאור.

תנורים עתיקים

בכל רחבי אופליסציחה רואים בורות עם תעלות שיוצאות מהם לצד. יש שחושבים שהם מזבחות עתיקים, אבל בעצם אלה תנורי ״טונה״ רגילים, ששימשו לחימום ולאפיית לחם. התעלה הצדדית הכניסה אוויר כדי ללבות את האש. מכיוון שהנוף כאן ערבתי, עם מעט צמחייה, היה קשה להשיג עצים, ולכן הדלק העיקרי לחימום ולבישול היה גללי פרות.

בית המרקחת

בהתחלה הארכאולוגים לא הצליחו להבין לשם מה שימש חדר עם מדפים מלבני אבן ואמבט אבן. אבל בדיקת האבק מהגומחות הראתה שאוחסנו בהן עשבים ואבקות שונות.

ייצור יין

המחקרים מראים שהיין שיוצר באופליסציחה נחשב קדוש. באותה תקופה היו סביב העיר יערות עבותים, והענבים הובאו מרחוק.

הגתות העתיקות הן שני בורות מרובעים גדולים שמחוברים בתעלה. בבור אחד דרכו ענבים, והמיץ זרם לשני. אחר כך ערבבו אותו עם הזגים כדי שתתחיל תסיסה. אחרי שבועיים-שלושה סיננו את המיץ ועשו ממנו יין, ומהזגים – צ׳אצ׳ה חזקה. הגתות נמצאות ליד הקופה: תראו אותן ראשונות, ברגע שתעלו על הסלעים. המרני (חדרים שבהם היין תסס ואוחסן) נמצאים במערות העיר.

באופליסציחה היו מרתף יין גדול אחד ל-58 כדי קוורי וכמה קטנים, שהנוצרים שהגיעו לעיר הרסו ושרפו.

החדר האדום

מעל הכנסייה השתמר חדר מעניין, שבולט בין המערות האחרות. קוראים לו אדום בגלל שרידי צבע אדום בתקרה, אבל יש שאומרים שזה צבע הסלע עצמו. בחדר יש תבליט של יד – הפסל היחיד מסוגו שנמצא באופליסציחה – ולכן קוראים לו גם חדר האדריכל, כאילו היד היא מזכרת לאדם שתכנן את עיר המערות.

אופליסצולי ושרידי הבזיליקה בעלת שלושת האולמות

בשנת 337, כשגאורגיה הפכה למדינה נוצרית, הוצאו להורג באופליסציחה כוהנים ותושבים רבים. העימות הביא הרס ושריפות, ועם הזמן כל המקדשים הוסבו לכנסיות נוצריות, כולל המקדש הגדול ליד הכיכר המרכזית, שהפך לבזיליקה נוצרית בעלת שלושה אולמות – כנסייה עם גג רגיל, בלי כיפה. לצערנו, המבנים האלה התפרקו מהר, והיה צורך לבנות כנסייה חדשה.

אופליסצולי, שפירושה בגאורגית ״כנסיית הנסיך״, נבנתה במאה ה-10 ופעילה עד היום. מבחינה אדריכלית היא פשוטה מאוד. זו אחת הכנסיות הנדירות שנבנו בסגנון הגאורגי הטהור של ״בזיליקה תלת-כנסייתית״: שני החדרים שבצדי האולם המרכזי מופרדים ממנו לא בעמודים, כמו בכנסיות בעלות שלושה אולמות, אלא בקירות. זה מה שהופך את אופליסצולי לייחודית.

לידה אפשר לראות את שרידי הבזיליקה ההיא, שבתקופה שלפני הנצרות הייתה מקדש פגאני, ויש המשערים שפעם הייתה בה אפילו זירה לקרבות גלדיאטורים. מאוחר יותר, בימי הביניים, השתמשו בה כמאפייה.

אולם העמוד היחיד

האולם הזה נמצא מערבית לכנסיית אופליסצולי, והוא מפורסם בעמודים שהשתמרו בו בצורה מפתיעה – הם נראים כמעט כמו ביום שנחצבו; באולמות אחרים נשארו רק שרידים של עמודים כאלה. החדר היה שייך כנראה לאדם חשוב ועשיר מאוד, אולי כוהן. העיצוב והמבנה שלו שונים מאוד משאר החדרים, והוא נחשב ליפה ביותר בכל מתחם המערות.

האוצר שנמצא באופליסציחה

האוצר העתיק הזה היה סנסציה אמיתית בקרב החוקרים. הוא שייך לתקופה הקדומה ביותר של העיר, וכלל ארבעה גלגלים וסמלים של כוכב השחר, הירח, השמש והכוכב שהגן על העיר. המספרים 4 ו-8 נמצאים באופליסציחה בכל מקום: למשל, יש 8 מדרגות למקדש אלת השמש, ולפי מספרן זוהה החדר. האוצר עזר לאשש השערות רבות לגבי מבנים שקשה היה לקבוע את ייעודם. חלק ממנו נמצא היום בכמה מוזיאונים בגאורגיה.

עד היום יש מקומות שהמחקר בהם עוד לא התחיל, והארכאולוגים עובדים בינתיים בחלקים אחרים של העיר העתיקה.

אופליסציחה – בירת קרתלי

מעניין שהייתה בהיסטוריה של גאורגיה תקופה שבה ממלכת קרתלי הייתה קטנה כל כך, שלא יצאה מגבולות אופליסציחה. קשה לדמיין, אבל במאות ה-8–10 העיר החצובה בסלע הצילה את ממלכת קרתלי מהיעלמות מוחלטת. אופליסציחה הייתה אז הבירה, וטביליסי הייתה אמירות מוסלמית. כמעט מחוץ לשערי העיר כבר התחילו שטחי שליטים אחרים.

המטקוורי (קורה) משנה את מסלולו

בימי הביניים פרחה אופליסציחה כבירת ממלכת קרתלי, וחיו בה כ-20 אלף איש. בתקופה הזאת קרה אירוע נדיר: הנהר שעל גדתו עומדת העיר שינה את מסלולו. מתחת לצוק נוצרה רצועת יבשה, ואנשים התחילו לבנות עליה בתים ולהתיישב בה. היישוב הזה נקרא גם הוא אופליסציחה, והתקיים עד שנות ה-70 של המאה ה-20.

שקיעתה של אופליסציחה

עיר המערות נכבשה פעמים רבות. בתקופות שונות היא הייתה שייכת לארמנים, לערבים ולאבחזים וסבלה מהתקפות הסלג׳וקים. כשגאורגיה השתחררה מהערבים ב-1122, טביליסי הפכה לעיר המרכזית, ואופליסציחה איבדה את מעמדה כבירה. העיר שקעה סופית אחרי כמה פשיטות מונגוליות, שבהן נשרפה שוב ושוב. במאה ה-13 תקף את העיר הולאגו, נכדו של ג׳ינגיס חאן, וצבאו הרג כ-5,000 נזירים שחיו בה.

ובכל זאת, אנשים חיו כאן עד תחילת המאה ה-20. אבל תקופת הזוהר שלה עברה, ולאורך ימי הביניים והעת החדשה היא נשארה בצל טביליסי ומצחטה.

רעידת אדמה חזקה שפקדה את גאורגיה ב-1920 פגעה קשות בעיר והרסה מערות ומבנים רבים, ואנשים כבר לא התיישבו בה.

כיום נערכות באופליסציחה חפירות ארכאולוגיות, ובכל שנה נפתחות למבקרים עוד מערות וחדרים.

איך מגיעים לאופליסציחה מטביליסי

איך מגיעים: הדרך הפופולרית ביותר בקרב תיירים היא סיור פרטי מטביליסי עם נהג-מדריך, או פשוט נהג ליום. גורי ומצחטה נמצאות בקרבת מקום, ולכן כדאי לבחור מסלול שמשלב את המקומות האלה. אפשרות פופולרית נוספת כוללת עצירה בבורג׳ומי.

אפשרות זולה יותר היא להגיע לגורי במיניבוס או ב״מונית שירות״ מתחנת המטרו דידובה, ומשם לקחת מונית לאופליסציחה. זה כ-12 ק״מ, אז סגרו עם הנהג שיחכה בזמן שאתם מסתובבים ויחזיר אתכם: אין תחבורה ציבורית עד עיר המערות עצמה.

מבטומי אפשר להגיע לאופליסציחה ברכב, כ-310 ק״מ ובערך 5–6 שעות נסיעה. בתחבורה ציבורית צריך להגיע קודם לטביליסי.

שעות פתיחה: מאפריל עד אוקטובר 10:00–19:00, מנובמבר עד מרץ עד 18:00.

כניסה: 15 לארי, ילדים עד גיל 6 בחינם.