גאורגיה היא אחד האזורים המיוחדים ביותר בעולם. בשטח הקטן הזה יש כמעט כל אזור טבע שקיים, משפלות שמתחת לגובה פני הים ועד רכסי הרים שהשלג על פסגותיהם לא נמס לעולם. מדבריות, ביצות, יערות, ערבות, אגמים ונהרות: הטבע לא חסך כאן כלום. אחד מאזורי הטבע המקוריים ביותר, עם יערות קדומים, הוא סטפליה (״מקום הדבש״). את דרום-מערב גאורגיה מכנים לעיתים קרובות ארץ ההרים הירוקים, ובסטפליה מבינים למה.
שמורת סטפליה: מחירי כניסה ושעות פתיחה (2026)
סטפליה (בגאורגית ״המקום שבו יש דבש״) היא שמורת טבע ליד קוטאיסי. בקצרה, מה חשוב לדעת לפני הביקור:
- איפה: מחוז אימרתי, ליד קוטאיסי ולא רחוק ממערת פרומתאוס.
- כניסה: 30 לארי למבוגר, 5.5 לארי לילדים מגיל 6, מתחת לגיל 6 חינם. סיור מודרך כלול בכרטיס.
- שעות פתיחה: מ-10:00, ממאי עד אוגוסט עד 18:00, ובשאר השנה עד 17:00–17:30.
- מה רואים: עקבות דינוזאורים בביתן, מערת סטפליה עם ״לב האבן״, תצפית עם רצפת זכוכית שקופה והיער הקולכידי.
- מזג אוויר: בגשם ובשלג התצפית סגורה, אז עדיף להגיע ביום בהיר.
- מה לקחת: סוודר – במערה 14 מעלות גם בחורף וגם בקיץ.
סטפליה או מערת פרומתאוס?
מערת פרומתאוס גדולה ומרשימה יותר, אבל יש בה הרבה אנשים והקבוצות זזות מהר. בסטפליה רגוע יותר, ומלבד המערה יש עקבות דינוזאורים, יער ותצפית זכוכית. גם עם ילדים קטנים קל יותר כאן. אם יש זמן, תעשו את שתיהן: הן ממש קרובות זו לזו.
סטפליה, גאורגיה: רקע פרהיסטורי
כל המגוון והעושר הזה הם כנראה הסיבה לכך שסימני חיים הופיעו מוקדם כל כך בשטחה של גאורגיה של היום. בחפירות שנערכו בתקופות שונות נמצאו יותר מ-400 אתרים שמעידים על חיים כאן בתקופות הקרטיקון, היורה, הפליאוליתית ואחרות.
עקבות מהתקופה הפליאוליתית אפשר למצוא כמעט בכל רחבי המדינה: במערב, במזרח, בדרום ובמדרונות הצפוניים. אחד הממצאים החשובים ביותר הוא שרידי בני אדם קדומים שנמצאו בדמניסי. גילם כ-1.8 מיליון שנה, והם שרידי האדם העתיקים ביותר שנמצאו מחוץ לאפריקה.
אתרים פליאוליתיים נמצאו גם:
- באבחזיה, באתר יאשטוך;
- במערת צונה (דרום אוסטיה);
- במערת צופי;
- בג׳אווחטי ובמקומות נוספים.
עקבות דינוזאורים בשמורת סטפליה
אבל הממצא הבולט והעתיק ביותר בגאורגיה היה גילוי עקבות בסלע גיר ליד קוטאיסי בשנת 1933, בידי פטרה צ׳בוקיאני, מורה להיסטוריה, חוקר טבע וחוקר האזור. בחפירות מאוחרות יותר גילו פלאונטולוגים שכבת גיר נוספת עם עקבות של דינוזאורים אחרים. ההפרש בין השכבה הראשונה לשנייה יכול להגיע ל-50 מיליון שנה. התברר שמדובר בעקבות ייחודיים, בני 150 עד 200 מיליון שנה.
הייחוד שלהם הוא לא רק בכך שהם השתמרו היטב בסלע גיר שהיה פעם רך, אלא גם בכך שבאותו מקום נמצאו עקבות של דינוזאורים אוכלי צמחים וגם של טורפים.
לפי המדענים, לפני מיליוני שנים המקום הזה היה חוף ים גירני, שעליו רצו הלטאות הענקיות. בהתחלה החוף היה שומם, ולכן נמצאו כאן עקבות של טורפים שאולי צדו לאורך החוף. כעבור 50 מיליון שנה המים נסוגו, על האדמה הפורייה צמחו עצים וצמחייה, וזה משך את אוכלי הצמחים.
כל עקבות הדינוזאורים שנמצאו במקומות אחרים בעולם היו של אוכלי צמחים או של טורפים, ורק בסטפליה אפשר למצוא, כמעט זה לצד זה, עקבות של אוכלי צמחים שדומים לעקבות פיל ועקבות של טורפים שדומים לעקבות ציפורים.
אחרי שפטרה צ׳בוקיאני גילה את העקבות, הסלע נשאר זמן רב תחת כיפת השמיים, חשוף לגשם, לרוח ולשמש החזקה.
רק בשנת 2010, כשהמדינה החלה להשקיע ברצינות בתיירות, נבנה מעל העקבות ביתן, נסלל שביל תיירים והותקנה תאורה.
היום ביתן העקבות הוא האתר הראשון ב״פארק היורה״ של אימרתי בסטפליה. המבקרים יכולים להאיר את העקבות ולשמוע מדריך או מדריך קולי, ובביתן נשמעים קולות שמזכירים שאגות של לטאות פרהיסטוריות.
סלע הדבש (צוק הדבורים)
בדרך לאתר הבא, סלע הדבש, רואים לאורך השביל דגמים של דינוזאורים בגודל טבעי, ואפשר להצטלם לידם. ילדים מאוד אוהבים לגעת בהם ולהצטלם איתם.
סלע הדבש הוא עוד אחד מאתרי אימרתי. פעם אספו כאן המקומיים דבש טבעי, שייצרו נחילי דבורי בר שבחרו במקום הזה. הסלע כולו עדיין מכוסה בשקעים קטנים שהשאירו הדבורים.
גם היום אפשר לראות כמה דבורים שנכנסות ויוצאות מהסלע.
מול סלע הדבש יש תצפית קטנה, שמכינה את המבקרים למראה מרשים עוד יותר: נוף ממעוף הציפור על אימרתי.
מערת הקרסט של סטפליה ולב האבן
אחרי סלע הדבש השביל מוביל למערת קרסט, שגם אותה גילה פטרה צ׳בוקיאני במחצית הראשונה של המאה הקודמת, כשעקב אחרי נחל שנעלם בתוך סדק.
בשנת 2010, כשהוקם אזור התיירות בסטפליה, הוזמנו מומחים מגרמניה, והם בנו שביל מואר באורך 300 מטרים באחת מחמש מערות הקרסט.
באימרתי יש הרבה מערות קרסט, שנוצרו כשמי תהום שטפו סלעים רכים. המפורסמת שבהן היא מערת פרומתאוס, ששווה לבקר בה אחרי סטפליה.
אבל גם המסלול הקצר במערת סטפליה משאיר רושם חזק, במיוחד על ילדים. עם קצת מזל אפשר לראות עטלפים, שחיים במערות.
לאורך השביל התת-קרקעי יש תאורה צבעונית, שמדגישה את היופי של הנטיפים, הזקיפים והעמודים הרבים.
וכמו שצריך, יש במערה ״להיט תיירותי״: זקיף שנראה כמו סלע ענק בצורת לב. המבקרים מכניסים את היד לשקע שבו, ולפי האגדה, משאלה שמבקשים באותו רגע תתגשם.
מי תהום מטפטפים על ה״לב״ הזה ומגדילים אותו בסנטימטר אחד בכל אלף שנה. כשיודעים את זה, מבינים כמה מיליוני שנים נדרשו כדי שהגיר המתגבש ייצור את הנטיפים, הזקיפים והעמודים.
קשה להישאר במערה זמן רב, כי הטמפרטורה בה קבועה – 14 מעלות, בחורף ובקיץ.
תצפית הזכוכית (״גשר הקריסטל״)
מלבד העקבות, לא נמצאו בסטפליה סימנים אחרים לנוכחות דינוזאורים, ולכן השלד הוא דגם מלאכותי.
עם קצת מזל אפשר לקנות במוזיאון מזכרת: יציקה של עקבה של לטאה קדומה.
העלייה לתצפית עלולה להיות מעייפת, ולכן יש לאורך הדרך ספסלים שאפשר לנוח עליהם.
התצפית בנויה בצורת פרסה ובולטת מעל תהום. הרצפה שלה עשויה זכוכית עבה ושקופה למחצה, ומבקשים מהמבקרים לנעול נעלי בית מיוחדות כדי לא לשרוט או ללכלך אותה.
על מי שמפחד מאוד מגבהים, התצפית משאירה רושם חזק.
מקצה התהום נשקף נוף נפלא של אימרתי המכוסה ביערות נשירים. הנוף מקסים במיוחד בסוף הסתיו, כשהעצים יוצרים פלטה צבעונית של זהב.
ביום בהיר רואים את קוטאיסי, ולידה מתנשאות כיפות מנזר גלאטי וקתדרלת בגרטי שנבנתה מחדש.
אחרי המערה המדריכים משאירים את המבקרים להסתובב לבד. התצפית היא בעצם סוף הביקור, אבל אם לא ממהרים, אפשר גם לטייל ביער הקולכידי הקדום, שמלווה את כל הדרך אחרי הכפר האחרון.
היער הקולכידי בשמורה
מתחם התיירות סטפליה נמצא בשמורת טבע באותו שם, בשטח של 354 הקטר. מתחילת המסלול בעקבות הדינוזאורים ועד סופו מלווה את המבקרים היער הקולכידי הקדום והייחודי, שלא קיים בשום מקום אחר.
היער הקולכידי מורכב מעצים קדומים שגדלו פעם באירופה. בשמורת סטפליה השתמרו עצים כמו אשכרוע קווקזי, צינית, ער אציל, אשור, אגוז קווקזי, ערמון אכיל, רודודנדרון וקרפינוס. העצים צפופים, ורבים מהם מלופפים בקיסוס ובמטפסים ירוקי עד.
אחד המאפיינים של היער הקולכידי הוא שמתחת לעצים לא צומח עשב. ההסבר פשוט: העצים מגיעים לגובה של 40 מטרים, והצמרות שלהם כמעט לא מעבירות אור שמש. בקיץ אפשר למצוא בין השורשים הרבה פטריות, ומותר לקטוף אותן לשימוש אישי.
כמעט לכל עץ ביער הקולכידי יש עץ יקר ערך, וזה הוביל לכריתה המונית. האשכרוע נפגע יותר מכולם, כי הוא גדל לאט מאוד: גם ב-500 שנה הוא לא מגיע ל-20 מטרים, וגם מתעבה לאט.
עץ האשכרוע הצפוף דומה לשנהב, וטבעות השנה כמעט לא נראות בחתך שלו. עץ אשכרוע שנכרת זה עתה שוקע במים. יש אפילו אגדה שתיבת נח נבנתה ממנו. בשמורת סטפליה יש עצי אשכרוע בני יותר מאלף שנה.
עולם החי בשמורה עשיר למדי, כי הציד בה אסור לחלוטין.
איך מגיעים לסטפליה, מחירים ושעות פתיחה
מתחם התיירות סטפליה נמצא 7 ק״מ מקוטאיסי, הבירה העתיקה של ממלכת אימרתי. מטביליסי הוא נמצא במרחק 220 ק״מ, כ-3 שעות ברכב, והכבישים במצב מצוין.
בתחבורה ציבורית, מיניבוסים לקוטאיסי יוצאים מתחנת דידובה ומכיכר תחנת הרכבת בטביליסי, וגם משדה התעופה. אם מטיילים עצמאית, רכב או מיניבוס הם האפשרות הנוחה ביותר.
הנסיעה במיניבוס מטביליסי עלולה להרגיש קצת אקסטרימית, אבל היא בטוחה: הנהגים אוהבים לנסוע מהר, אבל תאונות קורות לעיתים רחוקות מאוד.
בקוטאיסי אפשר לשכור מונית. הנהג ייקח אתכם, יחכה כמה שצריך ויחזיר אתכם.
מבטומי הכי פשוט להגיע קודם לקוטאיסי ולהמשיך משם במונית מקומית.
לפני שמתכננים את הביקור, שימו לב לשעות: השמורה נפתחת ב-10:00 ונסגרת ב-18:00 ממאי עד אוגוסט, ובשאר השנה ב-17:00–17:30. בימי גשם ושלג התצפית סגורה.
מחירי כניסה:
- מבוגר: 30 לארי;
- ילדים מגיל 6: 5.5 לארי;
- ילדים מתחת לגיל 6: חינם.
הכרטיס כולל סיור מודרך.
אם מטיילים עצמאית, יש ליד קוטאיסי עוד הרבה אתרים ששווה לשלב עם סטפליה:
- מנזר גלאטי, שבו קבורים מלכי אימרתי. את המנזר ייסד המלך דוד הבונה בשנת 1106, והוא סמל תור הזהב של גאורגיה;
- מנזר מוצאמטה, מקום יפה מאוד עם אגדה יפה לא פחות;
- קתדרלת בגרטי, שנבנתה מחדש על מקום הכנסייה ההרוסה;
- מערת פרומתאוס, מערת קרסט מדהימה שבה אפשר לשוט בסירה בנהר תת-קרקעי;
- הגשר הלבן בקוטאיסי, עם נוף יפה על הנהר שזורם בין אבנים לבנות.
לא רחוק מקוטאיסי אפשר לבקר גם בקניון אוקצה עם המפלים היפים, ובאזור הסמוך בעמוד קצחי, שבראשו בקתה של נזיר מתבודד ומנזר עתיק.
שאלות נפוצות על שמורת סטפליה
כמה עולה הכניסה לסטפליה?
30 לארי למבוגר, 5.5 לארי לילדים מגיל 6, ומתחת לגיל 6 חינם. סיור מודרך כבר כלול במחיר.
מה שעות הפתיחה?
מ-10:00, ממאי עד אוגוסט עד 18:00, ובשאר השנה עד 17:00–17:30. בגשם ובשלג תצפית הזכוכית סגורה.
אפשר לבקר בסטפליה עם ילדים?
כן, ילדים אוהבים את דגמי הדינוזאורים ואת המערה. אבל יש הרבה מדרגות ועליות, כך שעם עגלה יהיה קשה.
איך מגיעים למערת סטפליה?
הכי פשוט להגיע קודם לקוטאיסי ומשם לקחת מונית. הכביש לשמורה טוב, כל רכב יעבור בו, ויש חניה ליד הכניסה.
כדאי לקרוא גם: מערת פרומתאוס, אג׳ריה: 30 האטרקציות המובילות ליד בטומי.
